אל תונו- ויראת ה'

פרשת בחוקותי המסיימת את חומש ויקרא  מתחילה בהבטחת ברכה לכל מי שילך בחוקות ה' ובהמשך מכילה  את התוכחה הארוכה למי שאינו מקיים את דברי הברית.

כידוע ,קיים פער עצום ומתח רב בין העולם האידיאלי בו היינו רוצים לחיות  מול העולם הריאלי והמעשי בו אנו חיים.

התורה והמצוות שבין אדם לחבירו ובין האדם למקום  נועדו לצמצם את הפער ולקרב את הריאליה לאידיליה. קיום הברית בין האדם לה' מבטיח את קיומו של  העולם בצורה נאותה. בתחילת הפרשה מצוירת תמונת מצב אידיאלי (או אידילי) כאשר:

יא וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם.  יב וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם.

לעומתה  התוכחה והתיאורים הרבים והקשים שבה, הינה תמונה עכורה שתיווצר חלילה אם לא נלך לפי התורה. שהרי לא ייתכן טוב מושלם ללא שיתוף פעולה  בין החומר לרוח. בין האדם לבורא.

להמחשת הדברים אציין איסור אחד בלבד החוזר פעמיים בפרשה בהר פרק כ"ה:

יד וְכִי-תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ, אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ--אַל-תּוֹנוּ, אִישׁ אֶת-אָחִיו.

שלושה פסוקים לאחר מכן נכתב:

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ:  כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם.

במשא ומתן וגם בחיי היום יום נדרשים אנו לירא את ה' ורק קיום התורה יבטיח:

וַעֲשִׂיתֶם, אֶת-חֻקֹּתַי, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם--וִישַׁבְתֶּם עַל-הָאָרֶץ, לָבֶטַח.

איסור אונאה (לא רק הונאה)  נזכר גם בפרשת קדושים:

וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתו.

עיון ברש"י בשלושת המקורות הנ"ל מגלה הבחנה (על פי הגמרא במסכת בבא מציעא) בין שני סוגי אונאה.

הראשון נקראֹ אונאת דברים, ומעניין הפסוק  המתייחס לגר, ולאחר:

"לא תאמר לו, אמש היית עובד עבודת כוכבים ועכשיו אתה בא ללמוד תורה שניתנה מפי הגבורה? עלינו לכבד ולאהוב את הגרים "כי גרים הייתם בארץ מצרים" ומום שבך אל תאמר לחברך. "כי אני ה' אלוקיכם"  שלך ושלו.

ובפרשתנו חוזר רש"י ומפרט לגבי "לא תונו איש את עמיתו": שלא יקניט איש את חבירו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו.

ואם תשאל מי יודע אם לרעה נתכוונתי? רש"י מסביר: הרי נאמר בהמשך: ויראת מאלוקיך. היודע מחשבות הוא יודע  כל דבר.

האונאה השניה היא הנקראת אונאת ממון שפירושה הצעת מחיר לא הוגנת למי שלא מתמצא במשא ומתן.

לסיכום: אין מוסר אמיתי ללא יראת שמים ואין יראת שמים ללא חיי מוסר בין אדם לחבירו. ורק בשילוב קיום המצוות שבין אדם לחבירו ובין אדם למקום יבטיח את  קיום ההבטחה:"ונתתי שלום בארץ".

כל זאת מתאפשר רק "אם בחוקותי תלכו" איך? שתהיו עמלים בתורה!

שבת שלום ומבורך

חיים דברת וולינגטון.

דברי תורה

אין לך חשבון? הצטרפו עכשיו!

כניסה לחשבון