והיו לטוטפות

סיפור יציאת מצרים משמש כנרטיב מרכזי בזכרון הלאומי שלנו. עוד בטרם היציאה ממצרים  מדגיש משה לבנ"י את החובה לשמור ולשמר את הזכרון הזה לעצמם וללמד את הבנים בדורות הבאים אודות האירוע. מצוות רבות בתורה  מנומקות כתזכורת ליציאת מצרים ובכל קידוש  בשבת ובחג אנו לא שוכחים להוסיף:"זכר ליציאת מצרים".  למה זה  היה כל כך חשוב?

בסיום הפרשה בהפרש של מספר פסוקים אפשר לקרא איך מדגיש משה שלש פעמים את החובה לזכור ולהנחיל את האירוע באופן מיוחד.

1.  ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ:  כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.

2. י וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה.  {פ}

3.  טז וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:  כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.  {ס}

על חובה זו חוזר משה  שוב במשנה תורה  לדור  השני בקטעי  "שמע ישראל":

 

4. ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ.  ט וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.  {ס}

5. יח וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל-לְבַבְכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם.  יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בניכם....

.

על משמעות התפילין  והקשר בינו לבין סיפור יציאת מצרים כותב  בהרחבה  הרמב"ן בסוף הפרשה.ראשית, הוא מסביר את משמעות  המילה "טוטפות" ובהמשך, מסביר מדוע ואיך משמשים התפילין והמזוזה לאות, בלשונו:

ועתה אומר לך כלל בטעם מצוות רבות. מעת היות עבודה זרה בעולם מימי אנוש, החלו הדעות להשתבש באמונה. יש הכופרים בעיקר ואומרים העולם קדמון(אין בורא) וכחשו במציאות ה'. ויש המכירים במציאותו אך מכחישים בידיעתו הפרטית.  הם אומרים: איך יודע ה' מה אנו עושים כאן בעולם? והסוג השלישי, מודים בידיעתו של ה' אך מכחישים את ההשגחה המיוחדת על מעשי בני האדם. ולדעתם, אין הבדל בין מעשי האדם  למעשי הדגים בים  .          ולדעתם ,.

.לכן אין מקום לשכר ולעונש.

. וזו היתה הסיבה שמשה רבינו חוזר מספר פעמים  לפני המכות לפרעה ואומר: "למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ".המכות שימשו הוכחה למצריים ולבנ"י .

ובגלל שאין צורך לקב"ה לחזור בכל דור, לכל רשע או כופר ולהוכיח שוב את מציאותו והשגחתו, לכן ציווה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לכל מה שראינו  במו עינינו ונעתיק  הדבר אל בנינו, ובניהם לבניהם  עד לדור אחרון.ועל כן  הצריך שנכתוב כל מה שראינו באמת, והאותות והמופתים. ולכן הצריך שנשים   האותות על ידינו (תפילין של יד) ועל בין עינינו(תפילין של ראש) ולכתוב אותם עוד על פתחי הבתים (במזוזות) ושנזכיר זה בפינו בבקר ובערב  (בתפילה.)..ושלא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת אלוקים שהרי הקונה מזוזה בזוז ויקבענה בפתחו. כבר הודה בחידוש העולם ובידיעת הבורא ובהשגחתו .

שבת שלום הרב דברת וולינגטון

 

דברי תורה

אין לך חשבון? הצטרפו עכשיו!

כניסה לחשבון