פרשת  וישלח

והיה .. הנשאר לפליטה

כותרת בעיתון בתחילת השבוע: החלטה גורלית של אבא. בכתבה סופר על אירוע טראגי:  מכונית על  נוסעיה צללה לתוך האגם לעיניו  ההמומות של אבי המשפחה  שהיה צריך להחליט במהירות החלטה גורלית: את מי להציל? את  אשתו  או את בנו שהיה בצד השני של הרכב. סיפור דומה שמעתי השבוע מפי תושבים באי סמואה שנפגעו מצונמי נוראי שהטביע כמאתיים תושבים.  להורים היו בדיוק שבע דקות של התראה והם היו חייבים להחליט: למי לרוץ קודם? לילד שבבית הספר או לסבתא  בבית?

כל החלטה גורלית כזו או אחרת  עלולה חלילה לאבד או להציל  חיים.

גפ בפרשתנו, טרם פגישתו עם עשו,  ניצב יעקב בפני דילימה נוראית ככתוב:

ח וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים--לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.  ט וַיֹּאמֶר, אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ--וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה

חז"ל ניסו להבין את ההחלטה הזו של יעקב אבינו וללמוד ממנה לקח לדורות.

הרמב"ן ובעל העמק דבר לשיטתם ש"מעשה אבות סימן לבנים" מסבירים שבכל ההיסטוריה נאלצו היהודים לעמוד על נפשם ולא פעם חלק מהמחנה נפגע אבל בחסדי ה' אחרי כל צרה וצוקה לעם ישראל  השאיר לנו הקב"ה  שריד.

בתלמוד לומדים ממעשהו של יעקב  ש"אין סומכים על הנס". יש להתכונן ולהיות מוכנים תמיד לכל האפשרויות. אין לומר "לי זה לא יקרה".

בזהר מוסבר שיעקב האמין שללאה ולרחל לא יאונה רע שהרי השכינה לא זזה מעל אהליהן ולכן הוא התפלל ושבזכות תפילתו ינצל הוא והאחרים.

מובא ב"אוצר היראה" שמסיפור זה של יעקב יש ללמוד עצה איך להתנהג, במקרים שישנה סכנה מוחשית ועלולים לאבד הכל יש להשתדל(במאבק ובתפילה)ולא לוותר על מנת לשמור לפחות על חלק.

קל ופשוט לקרא את הפרשה ולנתח את מהלכיו של יעקב כשאנו יושבים סביב שולחן השבת אבל כאשר הסכנה אמיתית ומוחשית  נוכחים אנו שוב שתורתנו תורת חיים והי א אקטואלית ורלוונטית גם לימינו אלה ממש.

שבת שלום

הרב חיים דברת

איי סמואה

דברי תורה

אין לך חשבון? הצטרפו עכשיו!

כניסה לחשבון