מועדי ומקראי קדש

פרק כ"ג שבפרשת השבוע עוסק כולו ברשימת  מועדי השנה.וידוע כ"פרשת המועדים"

ימי החג והמועד הינם זמנים מיוחדים בהם אנו  "נועדים" ונפגשים עם ה'. כמו ש"אהל מועד" היה מקום מיפגש עם הקב"ה, כך  החגים מהווים זמן מיפגש. היהודי נקרא לעצור מהעיסוקים היום יומיים על מנת לצבור כוחות רוחניים ולמלא את המצברים באמונה ובבטחון בקב"ה.ולכן נקראים גם "מיקראי קדש".

לא לחינם עומד יום השבת בראש הרשימה.(ראשון הוא למיקראי קדש) את יום השבת קידש הקב"ה בששת ימי בראשית ואת שאר ימי המועד נקראים עם ישראל לקדש בעצמם. על ידי תפילות, מאכלים טובים, לימוד תורה לבוש נאה  וכו. ככתוב:

ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם .

חז"ל כבר למדו מהניקוד שהמועדים  נקבעים על ידי הסנהדרין בקביעת ראש חדש כאילו נאמר: תקראו אתם (בנ"י) במועדם.

אם נבדוק הרי שנמצא כמה הבדלים בין דיני החגים לשבת וכמה דברים מקבילים לשבת וליום הכיפורים. ולכן נקרא יום הכיפורים שבת שבתון כאילו נקרא השבת של ימי החגים שהרי בספירת הימים המקודשים מהתורה נמצא ששה ימים: ראש השנה, יומים סוכות, יומים פסח, וחג השבועות ואילו יום הכיפורים ייחשב כשבת של המועדים.

באמצע הפרק  של המועדים נמצא פסוק שנראה כאילו לא שייך לחגים:

כב וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא-תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט; לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אלוקיכם.

על פסוק זה מצטט רש"י את  קושיתו של רבי אבדימי:"מה ראה הכתוב ליתנם (לקט ופאה )באמצע הרגלים?פסח ועצרת מכאן, וראש השנה ויום הכיפורים וחג (סוכות) מכאן?

1.ותשובתו: ללמדך ,שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי, מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב קורבנותיו  בתוכו". כמה חשובה מצות הצדקה.

2.החתם סופר,  עונה על השאלה הנ"ל בצורה אחרת: הוא מזכיר שבניגוד לחג הפסח והסוכות שנחגגים במשך שבעה ימים , הרי שבועות נחוג רק יום אחד בלבד .ולטענתו אדם שמחלק את יבולו (לקט שכחה ופאה) עם העני, הרי שהדבר שווה בערכו לקדושת החגים האחרים. במילים אחרות: אפשר להתעלות ברוחניות גם במעשים יום יומיים.

3.בעל ה"משך חוכמה" מעיר: כאשר אדם עוסק במלאכת השדה הפיסית, הרי שבאופן טבעי עלול הוא לשכוח את חובותיו הרוחניות. ולכן , על ידי הקרבת העומר והשארת הלקט והפאה, הדבר יחייב אותו לחשוב על חובותיו כיהודי. וראויין פסוקים אילו להיות נכללים ברשימת המועדים.

בברכת  ל"ג שמח