הורדת  מן מדי יום במשך ארבעים שנה היה אחד הנסים הגלויים  לדור המדבר.

למעשה, הספיקה  החררה  (הבצק) שהוציאו ממצרים לשישים ארוחות ומשנגמרה ההספקה , במקום לבקש או לשאול , החל העם להתלונן. וה'  בתגובה מבטיח:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.

חז"ל רואים בירידת המן לישראל נס גלוי ולאכל הזה קראו "לחם אבירים" שמשמעו לחם שגם המלאכים ניזונים ממנו.לכאורה אין המלאכים זקוקים לאכל  גשמי אבל הכוונה לניצוץ הרוחני שהיה במן. שהרי  האכל הזה  לא נעכל במעיים כי לא היה בו שום פסולת. הדבר נרמז במילים "ועינו  כעין הבדולח" כביכול זהה להנאה מזיו השכינה והכיל טעמים שונים כידוע.

בלקיטת המן ראו בני ישראל מדי יום את ההשגחה הפרטית עם שכר ועונש לפי מידה לכל מלקט.(וראו זאת במיוחד במקום ובמרחק שירד המן לכל אחד)

מה ניתן ללמוד מכל המילים  המודגשות בפסוק?

1.במידרש רואים  בפתיחה של הפסוק "הנני" מעין החזרת טובה של ה' לאברהם אבינו שכאשר ביקשו לעקוד את בנו ענה  מיד "הנני". על כך אמר לו הקב"ה: בלשון זו,(הנני) אני משלם שכר לבניך.

בעיון במידרש על הפסוק ניתן להרחיב וללמוד על הנס המופלא של הורדת המן: 2.ראשית, פסוק זה מבליט את יכולותיו של הקב"ה לעשות כל מה שהוא רוצה  כמו שכתוב:כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ.(תהילים קל"ה), שהרי הכל שלו.

3.לפי ריש לקיש, בניגוד לבני אדם,   יכול הקב"ה למזוג מספר משקין במיכל אחד ובכל זאת, להוציא כל דבר בנפרד .שהרי  ה' המטיר על סדום אש וגופרית מן השמים. גם הגשם והמטר יורדים מן השמים. ה' השליך על האמוריים אבנים גדולות מן השמים.

וגם נגד סיסרא נלחמו מן השמים. לא רק הפורענות מן השמים, גם הברכות מן השמים כמו : השקיפה מן השמים וברך את עמך. או : יפתח ה' את אוצרו הטוב את השמים.

4. מן המילה ממטיר  לומד האבע"ז שהמן ירד בדמות מטר או לפי הרמב"ן יחד עם המטר. יש הלומדים מהשורש ממטיר מעין מטרה לחץ.שכל אחד קיבל את שלו בדיוק.

5.גם המילה לכם נדרשת כאן. כביכול ה' אומר לבנ"י לכם אני נותן מה שלאחרים לא.

6.המילה לחם מתפרשת  כמזון (ספורנו) או סעודה וכל מאכל (אבע"ז) או חומר שממנו תוכלו להכין לחם. שהרי  אנו מברכים "המוציא לחם מן הארץ" ומתכוונים לחיטה .

ולכן ברכו על המן על פי הבן איש חי: ברוך הממטיר לחם מן השמים.

ה' מסביר למשה שעל ידי הורדת המן יוכל לבדוק ולנסות את ישראל. למה הכוונה?

א.לפי האבע"ז הכוונה שעל ידי הורדת המן יצטרכו בנ"י אליו בכל יום.

ב.רש"י מסביר שהנסיון היה באם ישמרו את המצוות התלויות בו: שלא יתירו ממנו לבקר, ושלא ילקטו בשבת.

ג. ואילו הרמבן רואה במן נקודת מפתח  להאמין בה' לעולם. ולטובתם .

ד.הכלי יקר מבהיר שהמן נועד לחזק בבני ישראל את מידת הבטחון בה'.בהווה ובעתיד.

רעיון זה חוזר  בספר דברים: וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ, וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ:  לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם--כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-יְהוָה, יִחְיֶה הָאָדָם

.הספורנו  מדגיש  שה' רצה שהם יתפרנסו בקלות ושלא בצער.(בניגוד לקללה: "בזיעת אפך תאכל לחם").ועל ידי כך יתפנו ללא הפרעה ללמוד תורה.

.המן היה כאמור מאכל רוחני , כל אוכליו ניצולו מהטירחה של מציאת מזון זמין ומן ההשפעות השליליות של מאכלים מסוימים על הגוף והמוח.ולכן הסיקו חז"ל :

כי לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן.

פרק זה  כולו , הנקרא "פרשת המן" מומלץ  לקריאה יומית על ידי מביני דבר בקבלה כסגולה לפרנסה טובה.

בהמשך,  לומדים גם  על חובת  אכילת סעודה שלישית בשבת , מן הפסוק :

.כ"ה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי-שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה:  הַיּוֹם, לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה.  כו שֵׁשֶׁת יָמִים, תִּלְקְטֻהוּ; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת, לֹא יִהְיֶה-בו.

ואמרו חז"ל: יהא זהיר לקיים סעודה שלישית...וכל המקיים ג' סעודות בשבת ניצול משלש פורענויות:מחבלו של משיח, ומדינה של גהינום ,וממלחמת גוג ומגוג.

שבת שלום ומבורך

הרב חיים דברת

וולינגטון