השבוע נתמקד בסיפור נישואיו של משה רבינו עם צפורה.

על הנסיבות שקדמו לשידוך  בין משה לציפורה ועל הרקע מספר הכתוב:

וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר.  טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  יז וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם.  יח וַתָּבֹאנָה, אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם?  יט וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן.  כ וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ?; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ?, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם!.  כא וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ,למשה לאשה .

על פי המפרשים השונים חברו כאן ביחד מספר גורמים שהועילו לשידוך:

1.ראשית, עצם העובדה שמשה החליט "לשבת" דווקא ליד הבאר  נבעה מהצורך למצא שידוך. משה אמר בלבו  הרי רבקה "נמצאה" ליד הבאר וגם יעקב  ראה את רחל לראשונה ליד הבאר. אולי יועיל גם לו המקום הזה למצא שידוך.

2.במידרש: קלט דרך אבות. שלושה נזדווגו להם זיווגים מן הבאר:יצחק יעקב ומשה. 3.וישק את הצאן- מלמד שדלה משה והשקה את צאנם כשם שעשה יעקב לרחל.

4.גם הקב"ה  עזר למשה שהרי , לפי המידרש המים עלו מן הבאר לקראתו והתברכו ולא היה צריך להשקות את הצאן מן הרהטים כמו שבנות יתרו  רצו לעשות (ט"ז).

5.על המילים "איש מצרי הצילנו" מרחיב המידרש ותולה את הגורם למיפגש של משה וציפורה להריגתו של המצרי על ידי משה. דבר שאילצו  לברוח למדין.

6.יתרו  , כששמע את הסיפור מבנותיו הבין שהאיש "המצרי" הוא מיוחד במינו  ולא מהגר חסר בית . ומיד שואל מדוע "עזבתן" את האיש? שמא ישא אחת מכן??

7. "לאכל לחם" . במקורות שונים בתנ"ך המילה לחם רומזת לאשה. (בסיפור יוסף:

"מלבד הלחם אשר הוא אכל" ועוד..)

אמר להן: סימן שאתן אומרות שדלה והשקה את כל הצאן ,זה מבני בניו של יעקב שעמד על הבאר והבאר מתברכת בשבילו!.

8.על פי המידרש היתה זאת ציפורה שמיהרה כציפור לחזור לבאר ולהזמין את משה .

ונקראת ציפורה שטיהרה את הבית כציפור לפני בא משה.

9. מן המילה "ויואל משה" מבינים חז"ל שיתרו הציע ישירות למשה  לשדך לו את אחת משבע בנותיו והוא הסכים.

לסיכום:אף על פי שמקובלים אנחנו שהכל בידי שמים נראה לחז"ל, שאל לנו להימנע מההשתדלות להשיג מה שאנו מעוניינים. למשל מציאת שידוך.

כמו ששלושה שותפין לו לאדם :אביו ואמו והקב"ה. כך במעשה השידוך אנו זקוקים לשיתוף פעולה  ורצון טוב ואנרגיה חיובית בין החתן הפוטנציאלי לכלה וכמובן לדחיפה קלה מצד ההורים ובלי ספק לסיעתא דשמיא.

נסיים  בציטוט מפתיחה לשיעורו של הרב דרייפוס על  נושא השידוכים:

שידוכה של אישה לאיש ואיש לאישה נמצא במתח שבין מקריות המיפגש הזמני כביכול  לבין ממד הנצחיות של הזיווג. הבעיה היא, כיצד ניתן להכיל שתי אמיתות סותרות לכאורה. מצד אחד  ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני והעדר מקריות של הזיווג לבין מקריות המיפגש וחוסר הידיעה של העתיד הצפון לזוג.

שיעור זה מוקדש לרעיתי היקרה ליום הנישואין, לאם ילדינו, והסבתא של נכדינו.

שבת שלום.