דרשת בת מצוה – עדי הלפרין פרשת צו-זכור
שבת שלום לכל האורחים,
משפחה, קהילה וגם חברים
מרחוק ומקרוב הגעתם לשמחתי
ואני מודה לכם מקרב ליבי.
שמחה אני על התקבצות משפחתי
אחים בני דודים סבתי ו... סבתי...
צערי על סביי שאינם איתנו
ולא זכו לשמוח בינינו.
את דרשתי אפתח בתפילה לאל חי
היושב במרומים שמע נא אליי
על חסדך הטוב ועל רחמיך
שלוחה תודתי ממני אליך.
פרשתינו מגוללת את פרשיות הקורבנות
שלמים, זבחים, מנחות ועולות
עבודה רבה צפויה לכהנים
ראו נא הוזהרתם אבא והאחים!
זכיתי ונוספה פרשיה חשובה
לשבת זו של בת המצווה
פרשת זכור שלא נשכח לעד
תמיד אקטואלית – ראו את אחמדינג'אד.
קרבן עולה אינו לאכילה
על המזבח נשרף כל הלילה
קרבן יומי שעולה פעמיים
גם בבוקר וגם בין הערביים.
מהצומח מגיע קרבן מנחה
מורכב משמן, סולת ולבונה
הכהן ממנה קומץ לוקח
והקרבן השלישי הנה בפתח.
קרבן חטאת כשמו כן הוא
נועד לכפר על חטאת מאן דהוא
לתפריט הכהן הנה כי כן
נוסף בשר, במקום קדוש יאכל.
הקרבן הרביעי הינו האשם
מכפר הוא על 4 חטאים הפעם
עד לקול שבועה או נוגע בנבלה
נגיעה בטומאת אדם וביטוי בשבועה.
אחרון הוא אכן החביב מכולם
קרבן השלמים לתודה הוא קיים
הרוצה להודות לה' על טובה
או החליט לתת קרבן כנדבה.
נושא נוסף הוא חנוכת המשכן
אירוע חגיגי לגדול ולקטן
שמונת ימי המילואים נחגגים
בסופם הכהנים בעבודתם מתחילים.
ברצוני להסביר ענין בפרשה
כיצד זה ש"צו" רק לכהנים פונה
ומה עם ישראל פשוט מן השורה
מה יעשה במשכן? מדוע ההפרדה?
לאורך הדורות היו משפחות כהונה
עשירות, אמידות בלי מידה
שהרימו את האף וחשבו שבהם
יתרון מולד על פני שכניהם.
חז"ל נלחמו בתופעה הבזויה
במשנה קבעו את המשפט הבא
"ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול
שהוא עם הארץ" (מסכת הוריות).
ובבבא קמא הגדילו להכריז
באופן ברור ואף זריז
"אפילו נכרי ועוסק בתורה
הרי הוא ככהן גדול" נכתב בגמרא.
המסר של חז"ל חד הוא וברור
מעשה אהרון הוא החשוב
לא הייחוס ולא מי האבא
הבה ואסביר יותר לעימקא.
ההסבר הפשוט למעמד הכהונה
קשור לחינוך ולא לגנטיקה
השם החליט שנחוץ ייחוד של אנשים
שיתחנכו לכך מהיותם ילדים.
כשאדם גדל מראש עם תודעה של ייעוד
ומורשת משפחתו מכוונת עם מיקוד
הסיכוי שיתפתח באופן ראוי
גדל הוא בלי ספק לאין שיעור
אך, יש לזכור ולא לשכוח
גם אם לפעמים מאוד נח...
במבחן האמיתי לפני בורא עולם
אין כהן, אין ישראל – וכל אחד נבחן לפי מעשיו.
הגמרא בחולין מעלה אנקדוטה
המן מן התורה מנין? הידעת?
בפרשת בראשית אי שם בעבר
"המן העץ אשר ציויתיך" נאמר
בהבאת הפסוק הנ"ל יש כוונה
מוזכרות ה"א מ"ם נו"ן מדגישה הגמרא
אז מה הקשר בין הפסוק מדאורייתא
לאבא של פרשנדתא וויזתא?
ידוע שהמן מזרע עמלק
המזלזל הראשון בכוחו של ישראל
שמיד לאחר צאתו את מצריים
חלם לזרוק את העם למים
כך גם אדם בגן העדן
היה הראשון לזלזל באימרת האל
ועל אף מאמר ה' אלוקיו
מן עץ הדעת אכל ונענש בחייו
מביאים בשם ר' שלום שבדרון
קיים דמיון בין המן לאדם הראשון
המן הכריז "כל זה איננו שווה לי"
כל עוד מרדכי לא משתחווה לי
כך גם אדם שכל העצים
שהותר לו לאכול לא מספיקים
ורק זה שאותו ה' אסר
בחר לאכול ... וכמעט נאסר...
אסיים בספור מעט מבדח
היה היה רב שנהג לומר בפסח
"פסח שמח" ואילו בפורים
"פורים כשר" לכל המכובדים.
שאלוהו כמובן מהו הפשר?
מדוע להחליף? למה ההיפך?
ענה להם הרב הסכיתו ושמעו
הדרשה לפני סיום – לא תאמינו...
בפסח כולם דואגים להכשיר
סכו"ם, צלחת, מכסה של כל סיר
שוכחים הם אבל את כל העיקר
"ושמחת בחגך" הרי נאמר!!!
ואילו בפורים כולם שמחים
עדלאידע – מיין שיכורים
יש להזכיר שבחגי ישראל
שמחה היא מצווה אך על החג להיות כשר...
תודה לכולכם על ההקשבה המנומסת
אנעים זמירות נשיר ולא בשקט
אחי הקטון בהופעת בכורה
שמעו נא אותו – אני כה גאה.
שבת שלום וחג פורים שמח!