האם חייבים היום לתמוך ולכבד את לֹא תַעַזְבֶנּוּ: כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה, עִמָּךְ בפרשת השבוע ממשיך משה ומכין את העם לקראת הכניסה לארץ.חמישים וחמש מצוות . בנושאים מגוונים מוזכרות בפרשה: איסור עבודה זרה, הקרבת קורבנות. הלכות שחיטה , הלכות נביא שקר. דיני מסית ומדיח ..תרומות ומעשרות מאכלות אסורות ומצוות עליה לרגל בשלושת הרגלים. נושא אחד עובר כחוט השני לאורך כל הפרשה . אזכורו של שבט הלוי חוזר על עצמו שבע פעמים. ננסה לברר לנו מה למדו חז"ל מההדגשה הזו. נתחיל בפרשה הקודמת בפרק י' בסיום סיפור חטא העגל מציין משה כי: ח בָּעֵת הַהִוא, הִבְדִּיל יְהוָה אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי, לָשֵׂאת, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה--לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ט עַל-כֵּן לֹא-הָיָה לְלֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-אֶחָיו: יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר.... הכתוב מדגיש את הבדלת שבט לוי. את תפקידו לשאת את ארון ה' ואת חובתו לשרת את ה' והעובדה שלשבט לוי (בגלל כל הנ"ל) לא יהיה חלק ונחלה בארץ כמו לשאר השבטים. על העם לדאוג לצרכים הפיסיים של בני משפחות הלוי. הדבר התבטא בחלק שקיבלו הלווים מהקורבנות: יב וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם, וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם; וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם, (והסיבה) .כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם. ובהמשך מוזכר שוב: יח כִּי אִם-לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ--אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל, מִשְׁלַח יָדֶךָ. והציווי הכללי: יט הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי, כָּל-יָמֶיךָ, עַל-אַדְמָתֶךָ מהמילה "על אדמתך" למדו חז"ל: החובה לדאוג ללוי רק בארץ, אבל בגולה אין אנו מוזהרים עליו יותר מעני אחר מישראל. גם בהמשך כשמדובר על מעשר עני מציינת התורה את החובה לדאוג ללוי: וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ, וְשָׂבֵעוּ--לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה'. גם במקור הבא מופיע הלוי יחד עם הגר היתום והאלמנה כנציגי מעוטי היכולת יחד עם בני משפחת התורם המצווה לשמוח בחג עם משפחתו ובאותו זמן לא לשכוח לשמח אלרים: וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה .. וגם בחג הסוגות ישנה מצווה מיוחדת לשמוח: כמו שנאמר:.. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. . על פסוק ים אלו אמרו חז"ל": ארבעה שלי (לוי גר יתום ואלמנה) כנגד ארבעה שלך (בנך בתך עבדך ואמתך). אומר הקב"ה: אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך. תנו רבנן: חייב אדם לשמח את בניו ובני ביתו ברגל.. במה משמחם? אנשים ביין ונשים בבגדים. לסיום: יש הרואים עצמם היום ממשיכי דרכם ותפקידם של שבט לוי בדאגתם להפיץ תורה בישראל. יש הסבורים שכל מי ש"ממית עצמו באוהלה של תורה" ראוי לקבל סיוע מהציבור. אם זה בפטור משרות צבאי או מעבודה אחרת. שהרי גם בעבר נהנו בני לוי מזכויות אלה. השאלה לדיון: האם נכון הדבר? שבת שלום הלויים?